יום שלישי, 14 ביוני 2011

פיוט מדברי

א.
כָּל יָמַי בִּקַּשְׁתִּי..
לרכּוֹב אֵת עַנְנֵי הַסְּעָרָה..
סוּפוֹת
הַחוֹל..
וְנִמְצֵאתִי הוֹלֵךְ אַחַר
סְעָרוֹת לִבִּי..
הָעֲקֵבוֹת
בַּחוֹל..

ב.
אֱלוֹהֵי הָאָדָם
עֶשֶׂר יָדוֹת לוֹ..
וְכֻלָּן בְּרִיאָה,
מַעֲשֶׂה חוֹשֵׁב..
אֱלוֹהֵי הָנָקָם
תֵּשַׁע יָדוֹת לוֹ
וְכֻלָּן לַהַט
הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת...
אַרְבַּע יָדוֹת לַמִּזְבֵּחַ
וְהָיָה כִּי ,תּאחָז בָּן

והָיִיתָּ שֶׂה לָעוֹלֶה...
אַהֲבָתִי שְׁתֵי יָדַיִם
לָהּ..
מחֲתֶכֶת בִּי כְּמוֹ
הָיְתָה חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת..
.... בְּלַהַט..
כְּמוֹ הָיִיתִי שֶׂה לָעוֹלֶה... .

ג.
עַנְפֵי הָרוֹתֶם
אָחוּזִים
זֶה בִּפְרַחֵיה
שֶׁל
זוֹ

 
ד.
צֵל כָּבֵד
נוֹפֵל
פָּנַי מִישׁוֹר
הָאֲבָנִים
ענְני חוֹל
נוֹסְעִים
עִם
רוּחַ קָדִים
ה.
צוּקָי בָּדָד יעמוֹדוּ..
לְבָבִי
מַחְרִישׁ בִמְלַאכְתּוֹ..
אוֹר
רַךְ וְעָצוּב
עוֹלֶה
מִמַּסָּע חַיַּי..

ו.
אֶבֶן
עַל אֶבֶן
סֶלַע
עַל גַּבֵּי
סֶלַע
מִתָּמֵר רוּג'וּם
בּוֹדֵד
מֵטִּיל צִילוֹ
פְּנֵי
מִדְבָּר טוֹעִים

ז.

על גַב
אִיש,
נִישא צָעָר..
קמֵל..
של סְתַּו,
ומֶתֶּק..
פְּרִיחָת אָבִיב...

ח.

ידי רועדות,
ברכי כושלות,
אלוהי החול..
חזקני נא עוד רק
הפעם הזו..
וניקמתי את
שתי עיניי
גבי הכואב
לבבי השבור
והעצב הזה
שאין לו
סוף ותיכלה.

אין תגובות:

פרסום תגובה