חלום 1980

על פני הדרכים רצה המכשפה,
עירומת ירכיים נמהרה ולוהבת,
בעקבותיה רצים הכלבים,
כמו סער זועם מתופת בוערת.
יפה וחשוקה כלבת אבדון,
פרוצה ומשוגעת תרוץ,
ואין לה מלך מושל או אדון,
ואני עבדה הרצוץ.
ערוותה לכל היא חושפת,
יפה וגמישה חתולה,
את כל אברי היא שורפת,
עגבים פרי יבולה.
והבוקר מאיר כמו סתיו,
גופי בה ישק זעזוע,
והלילה נסוג מפניו..
קץ חלום....תעתוע.
"...והבוקר עלה..."