חלום 1980

על פני הדרכים רצה המכשפה,
עירומת ירכיים נמהרה ולוהבת,
בעקבותיה רצים הכלבים,
כמו סער זועם מתופת בוערת.
יפה וחשוקה כלבת אבדון,
פרוצה ומשוגעת תרוץ,
ואין לה מלך מושל או אדון,
ואני עבדה הרצוץ.
ערוותה לכל היא חושפת,
יפה וגמישה חתולה,
את כל אברי היא שורפת,
עגבים פרי יבולה.
והבוקר מאיר כמו סתיו,
גופי בה ישק זעזוע,
והלילה נסוג מפניו..
קץ חלום....תעתוע.
"...והבוקר עלה..."

אלוהי האִשה והאיש,
מבִּיט בחוסר אונַי..
וּמחְרִיש...

מספד לחברי בקחתו את חייו (1991)

אוריה לא היית חיתי,

נער מטורף..

שפכת דמים..דמיך..

שפכְתִּי דְמעִים עליךָ.

את מותך ביקשת,

ואני התמים

את חייך ביקשתי,

- ולא זכיתי!!

ולא זכית..

ולא זוכיתי!!

אשמיך נוקבים את מאורַי

את חיָיִ..

אני שואל את עצמי

מתי יתמו

מילותי?

איך אוכל לשכוח שברחת?

יקשה ממני לשכוח איך

נואלתָּ לברוח מחייך.

אתה נח בשלום על משכבך

ואני איני יכול לנוח בשלום על משכבי

אתה מת ומטורף עד כלות

ואני כלה ומת וחי

בטירוף

הזוי וכאוב בגדת בחיי

במותך

נוח בשלום על משכבך

אני

כבר לא אנוח עוד

אוריה נערי,

אתה כבשת הרש,

אני הרש.

את מותך הורשת לי,

את שגעון חייך האבודים..

אוריה..

את הבדידות אוריה ירשתי

מחיי..

ועכשיו שאתה קבור באדמה העיוורת

אני מעמיס גם את מותך על גבי,

והולך לשלום..

..אוריה..

פריחת נואית קוצנית

באמצע החָמָדָה,
 נוֹאִית קוֹצָנִית,
 חושֶפֶת,
 את ערוות פרחיה האדוּמִים..
 ללא בּוּשָה...

שיח

שיח מדברי..
שר ברוח החמה..
שיר קוצני דוקר..

שיח שיר

לי : בין ענפים שמוטים
אני : רגלי הולכות בשביל עתיק
לי : מוביל אלי מפתן
אני : דלתות מקדש חרב
לי : בשקט אכנס שם
אני: אביט בפני האל
לי : אכרע לתוך תפילה