צדדים מבוארים

לכל עניין יש..
צד אפל וצד מואר,
לכל יש צד מוכר..
וצד מוזר..


לפעמים אדם מציץ..
לתוכי עצמו ושר..
לפחות מצדו המוכר -
מאשר את דבר היותו..
..פירושו להיות מאושר.


לפעמים הוא מביט -
בפנימו..ומשהו מוזר..
שאינו מוכר..משהו קר..
מביט בפניו והוא ..
עני ודל..
אוי לאותו רגע..
..הוא אומלל..

חלום 1980

על פני הדרכים רצה המכשפה,
עירומת ירכיים נמהרה ולוהבת,
בעקבותיה רצים הכלבים,
כמו סער זועם מתופת בוערת.
יפה וחשוקה כלבת אבדון,
פרוצה ומשוגעת תרוץ,
ואין לה מלך מושל או אדון,
ואני עבדה הרצוץ.
ערוותה לכל היא חושפת,
יפה וגמישה חתולה,
את כל אברי היא שורפת,
עגבים פרי יבולה.
והבוקר מאיר כמו סתיו,
גופי בה ישק זעזוע,
והלילה נסוג מפניו..
קץ חלום....תעתוע.
"...והבוקר עלה..."

אלוהי האִשה והאיש,
מבִּיט בחוסר אונַי..
וּמחְרִיש...

מספד לחברי בקחתו את חייו (1991)

אוריה לא היית חיתי,

נער מטורף..

שפכת דמים..דמיך..

שפכְתִּי דְמעִים עליךָ.

את מותך ביקשת,

ואני התמים

את חייך ביקשתי,

- ולא זכיתי!!

ולא זכית..

ולא זוכיתי!!

אשמיך נוקבים את מאורַי

את חיָיִ..

אני שואל את עצמי

מתי יתמו

מילותי?

איך אוכל לשכוח שברחת?

יקשה ממני לשכוח איך

נואלתָּ לברוח מחייך.

אתה נח בשלום על משכבך

ואני איני יכול לנוח בשלום על משכבי

אתה מת ומטורף עד כלות

ואני כלה ומת וחי

בטירוף

הזוי וכאוב בגדת בחיי

במותך

נוח בשלום על משכבך

אני

כבר לא אנוח עוד

אוריה נערי,

אתה כבשת הרש,

אני הרש.

את מותך הורשת לי,

את שגעון חייך האבודים..

אוריה..

את הבדידות אוריה ירשתי

מחיי..

ועכשיו שאתה קבור באדמה העיוורת

אני מעמיס גם את מותך על גבי,

והולך לשלום..

..אוריה..

פריחת נואית קוצנית

באמצע החָמָדָה,
 נוֹאִית קוֹצָנִית,
 חושֶפֶת,
 את ערוות פרחיה האדוּמִים..
 ללא בּוּשָה...

שיח

שיח מדברי..
שר ברוח החמה..
שיר קוצני דוקר..

שיח שיר

לי : בין ענפים שמוטים
אני : רגלי הולכות בשביל עתיק
לי : מוביל אלי מפתן
אני : דלתות מקדש חרב
לי : בשקט אכנס שם
אני: אביט בפני האל
לי : אכרע לתוך תפילה

שיטה

שם בצומת שבילים נשכחת,
עץ שיטה זקן,
צופה אל אופק חיי,
מביט אל חולות המדבר,
ומניד צמרת ראשו..
בתוגה..

ערבה

על ענפי ערבה,
כפופת שנים,
מקפץ פשוש..
עול ימים...


*


עץ שחוח..
עייף..
צופה אל אופק הזמן..

הרהור אחר

אני הוגה..
יומם..בלילה..

שווי משקל

גופי צונח..
נופל..
ונח..


*


אני מחזיק בקָּשְתִּי..
על רֶגֶל אחת..
דורך..
ויורה..
על רגל אחת..

הרהור

מותי הולך איתי..
באשר אלך..
כמו שמש אפלה,
כך הוא מאיר את דרך החתחתים והתעתועים....
הקרויה חיי..
*
אני המחזיק במעט..
ומעט ממני..
מחזיק חזק..
בי..
השאר שייך לאחרים..

ניצוצות

אנִי משחִיז פְּלדָה לוֹהֶטֶת..
נִיצוֹצות עפִים,
ידי אוחֶזֶת ברזל,
אגלי טל נִיגרים..
באורה של שֶמֶש בוקר,
ניצוצות..
ידִי אוחזת מים..
ילדי הולך ומְחייך..
ניצוֹצות בעיניו,
ידי אוחֶזֶת בידו..
נִיצוצוֹת...


*


עֵת על פני הגֶשֶר,
שר הרוּחַ לצִיפור,
רְדִי חמדת נפשִי,
אלֵי מִדְבָּר גדול,
בָּא אוֹר...