יום שישי, 21 בדצמבר 2012

תקומה

ובעת שנפלתי,
ובשרי בגד בי,
לא ידעתי..
כי תהיה לי תקומה.
ובעת שנשבר לבי,
ופקו ברכי,
לא ידעתי..
כי תהיה ללבי..
תקומה.
ועכשיו,
אחרי שנים הרבה,
ילדי משחקים בחצר,
ואהובתי קוראת בספרה,
יודע אני בלבי..
כי הייתה לי תקומה

חלום

אדם חולם,
ומסילת חלומו,
למישרין.
וחלומו מעלה חיוך...
גופו נח,
לבו רך,
ולעצמו הוא שח..
בחלומו..

לילה בביתי

כבר אחת אחר חצות,
ובני ביתי ישנים,
בּנַי על משכבם חולְמִים,
אהובתי ובנִי שברחמה ממתין..
חולמים..
ורק אני חולם בהקיץ..
כותב שירים..
חושב מחשבות..
כבר אחת אחר חצות...

אשה כאובה

אִשה כְּאוּבה,
נפתלת סביב יסוּרי בשרה,
מבקשת מרגוע,
נלחֶמֶת,
ואנִי נִצב מנֶגֶד,
חסר אוֹנִים,
ואין בידִי להושִיע,
את יסוּרי בשרה..
לוּ רק יכולתי לשאת אוֹתם במקומה..