ברוך אתה

אלוהי

החול,

אלוהי העול.

אלוהי,

הכל..

שעשית אותי,

ללכת אחרי,

העקבות בחול.

והלכתי,

הלוך הלכתי,

ארבעים שנה,

הייתי לדור המדבר,

משאי היה מסעי,

לילות וימים,

שנה טובה.

גשם

 גֶשֶם יורד לאט,

כבֵד ואִיטִי,

גֶשֶם מהורהר,

ובאין רוּח,

הדְיּוּנָה שותה ונושֶמֶת,

יצורֵי החול ישנִים,

מְחָכִּים לאט,

גם אנִי מחכה..לאט,

אנִי מקשִיב,

לאט.

פרחי אביב

פִּרְחֵי הַאָבִיב
חוֹשְפִים אֵת עֵרְוָותָּם,
בתְּשוּקָתָּם להזְדָוֵוג,
לסָּרְסּוּרֵי תָּאָוָותַּם,
דְבוֹרִים וּפָּרְפָּרִים.

זיכרונות דיונה

גרגרי החול הם פניני זיכרונה של דיונה,
הם זוכרים את עקבות יצורי החול,
את אחותה הפוחזת רוח סופה,
את השמש על תעתוע גופה הרך.

גרגרי החול זוכרים את נעוריה,
את תשוקת הנדודים,
את כנפי הרוח,
עלעולי סופה מדברית.

גרגרי החול הם פניני זיכרונה של דיונה,
הם זוכרים את עלומי,
את צעדי בחול הרך,
בפחז עלעולי סופה בוערים,
בפחז נעורי,
תאוות נדודים וסער דם.

עכשיו, תחת משא השיחים והגשם,
היא דומעת מענפי הלענה,
את געגועי..
ואני צועד רכות על החול הסולח,
הלוך ודמוע, הלוך וזכור.

תרגיל בעברית

בעברית
הבשר זכר,
התבונה והחכמה נקבות..גם התקווה,
הידע זכר, הידיעה נקבה..גם האהבה,
האמונה נקבה.. האימון זכר,
הרוח גם זכר וגם נקבה,
גם השמש,
הסבל זכר, הסיבולת נקבה.
האדם זכר והאדמה נקבה..וגם העברית נקבה...

רועה הדיונות

הרוּחַ רוֹעֵה דְיוּנוֹת,
בְּמֵרְח‏ֲבֵי סָבָּא מדבָּר,
זָקֵן הוּא,
אבל לעולם אינו עייף.

ברגליים קלות

ברגליִים קָלוֹת,
ברגליִים כָּלוֹת,
בואי קלה,
בואי כלה..
ברגליים קלות,
בעיניים כלות,
בואי כלה,
בואי קלה..