פיוט מדברי

א.
כָּל יָמַי בִּקַּשְׁתִּי..
לרכּוֹב אֵת עַנְנֵי הַסְּעָרָה..

סוּפוֹת

הַחוֹל..

וְנִמְצֵאתִי הוֹלֵךְ אַחַר

סְעָרוֹת לִבִּי..

הָעֲקֵבוֹת

בַּחוֹל..

ב.

אֱלוֹהֵי הָאָדָם
עֶשֶׂר יָדוֹת לוֹ..
וְכֻלָּן בְּרִיאָה,
מַעֲשֶׂה חוֹשֵׁב..

אֱלוֹהֵי הָנָקָם
תֵּשַׁע יָדוֹת לוֹ
וְכֻלָּן לַהַט
הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת...

אַרְבַּע יָדוֹת לַמִּזְבֵּחַ
וְהָיָה כִּי ,תּאחָז בָּן
והָיִיתָּ שֶׂה לָעוֹלֶה...

אַהֲבָתִי שְׁתֵי יָדַיִם
לָהּ..
מחֲתֶכֶת בִּי כְּמוֹ
הָיְתָה חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת..
.... בְּלַהַט..
כְּמוֹ הָיִיתִי שֶׂה לָעוֹלֶה... .

ג.

עַנְפֵי הָרוֹתֶם

אָחוּזִים

זֶה בִּפְרַחֵיה

שֶׁל

זוֹ

 

ד.

צֵל כָּבֵד

נוֹפֵל

פָּנַי מִישׁוֹר

הָאֲבָנִים

ענְני חוֹל

נוֹסְעִים

עִם

רוּחַ קָדִים

ה.
צוּקָי בָּדָד יעמוֹדוּ..

לְבָבִי

מַחְרִישׁ בִמְלַאכְתּוֹ..

אוֹר

רַךְ וְעָצוּב

עוֹלֶה

מִמַּסָּע חַיַּי..

ו.

אֶבֶן

עַל אֶבֶן

סֶלַע

עַל גַּבֵּי

סֶלַע

מִתָּמֵר רוּג'וּם

בּוֹדֵד

מֵטִּיל צִילוֹ

פְּנֵי

מִדְבָּר טוֹעִים

ז.

על גַב

אִיש,

נִישא צָעָר..

קמֵל..

של סְתַּו,

ומֶתֶּק..

פְּרִיחָת אָבִיב...

ח.

ידי רועדות,
ברכי כושלות,
אלוהי החול..
חזקני נא עוד רק
הפעם הזו..
וניקמתי את
שתי עיניי
גבי הכואב
לבבי השבור
והעצב הזה
שאין לו
סוף ותיכלה.

קשת 1980

נתתִי
חץ במיתר..
הקֶשֶת....
נרעָד המיתר..

כְּפוּפה קשְתִּי,
תּוֹמֶכֶת בחץ..
לקראת מעופו..
כמעט...כבר מזנק..
החץ לדרכו.....

רגע לא יתואר....

1980

על דֶרֶך אפורה
אמֵלוּת..
עץ ישן..
ציפורים שחורות אין נִיע..
הֶלֶך עייף..
קדרוּת שמי ברזל..
ענני סוּפה..

1987

לנוּע פני החוֹלִית לְאט..

להוֹתִּיר עקבות..

בלְבד הזה..

  

    *

עָזוֹז אלוהי המִלחמה..

בִּמלוֹא זֶקֶף גווֹ.. נִצָב..

תשע זרועותיו

מבטִיחוֹת את מוֹתך..

עיניו בּוֹערוֹת בְּזָעָם –

לא יכבה.

מהִיר כמו מחשֶבֶת..

 אבדוֹן..

אוֹמץ לִיבּוֹ הכנעני..

ומפָּלתוֹ המובטחת..

העֶצֶב ביציבה..

ואתה סח לנפשךָ:

"איזה מזל שזוּ רק..

צָלמִית של חֶרֶס..."

        *

מלכּוֹדוֹת יוֹקש הנווד

למִילִים שתבואנה..

שתיפולנה בפחי געגועיו..

בפחי נֶפֶש...

        *

בּגדיִיךְ נוֹפלִים ונוֹשְרִים

כמו תרמִית של מיִם וסהר..

כוכבַי מאִיטִים מסלוּלם,

כמו רוּח של ים או יער.

עקוּד וקשוּר באהבתִי

וצוֹעֵן ונווד עדיִין..

נוֹשק אוֹתךְ אהוּבתִי

באֵש על כפוֹת ידיִים

נוֹפלִים עכשיו גם בְּגדָי

כמוֹ סמרְטוּטיו המרוּמִים

של המֶלֶך..עכשיו אנִי שה

ועוֹלָה

ועבדךְ הנִקלֵה

על אם דֶרֶך

*

ויצא השמש לרעות

ויצא השֶמֶש לִרְעוֹת
עננִים..

ויצא קָדִים לנהוֹג..

עָנְנֵי סוּפה..

ואצֵא אנִי  המשוּלח..

לִרְאוֹת כל אילוּ..

1997 - שחפת

שִׁירִים לַיָּמִים רָעִים

א.

מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ אֱלוֹהַי,

אֱלוהֵי הַבַּרְזֶל,

אֱלוֹהֵי הָאֵשׁ וְהַמַּיִם..

כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנַי..

בְּבַרְזֶל.

כִּי אֵשׁ נֶגֶד פָּנַי..

וְאֵין לִי מַיִם

לְמוּת

בָּהֶם..ּ

ב.

וְהִנֵּה נִשְׁבַּר גּוּפִי הֶעָלוּב

וּמָעַל בִּי..

וְעַתָּה אֲנִי מֻכֶּה אֶרְצֶה לָמוּת..

וּפָנַי נֶגֶד הֲרָעָה הַזּוֹ..

נִבְזוּת הַבָּשָׂר..

חֲלִישׁוּת

וְאֵין לִי אֶלָּא לִשְׁכַּב. .

וְלִהְיוֹת לָאֲדָמָה.

דמעות

דמעות

והלכתי בדרך המלחמה,

דם ניגר על גבי..

דמעות ניגרו מעיני..

ומחצה זרועי

את אויב גופי

דם ניגר על גבי

דמעות ניגרו מעיני

ובברזל אחזה ידי

דם ניגר על גבו

דמעות ניגרו מעיני

והלכתי בדרך התאווה

אש ניגרה על גבי

דמעות ניגרו מעיני..

ומחצה זרועה את גופי

דמי ניגר על גבי

דמעות ניגרו מעיני

ובא מותי לקחתני..

ואני מוטל על גבי הייתי..

ולא היה ברזל בידי..

ולא היה דם על גבי..

ולא היו דמעות בעיני..

והלכתי בדרך האהבה

וזיכרון הדם על גבי..

ואין ברזל בידי..

דמעות ניגרו מעיני..

דמעות ניגרו מעיני..

מעיני..